לפני עידן "הסכמי אברהם", יהודי שהגיע לדובאי היה צריך להחביא במזוודה נקניק יבש וקרקרים. היום? דובאי היא אחד היעדים הבודדים בעולם שבהם אפשר לאכול ארוחת גורמה כשרה למהדרין בקומה ה-100 של גורד שחקים, או להזמין המבורגר כשר לשפת הבריכה.
אבל לכל תענוג יש מחיר. ובדובאי, המחיר הוא גבוה. מאוד. באתר KAROVLE יצאנו לבדוק את השטח: איפה שווה להשקיע בארוחה של פעם בחיים, ואיפה אפשר "לסגור פינה" במחיר שפוי בסופרמרקט? הכינו את התיאבון (ואת הארנק).
הליגה הגבוהה: מסעדות שחובה להכיר
זו לא עוד מסעדה, זו חוויה. המסעדה הכשרה הראשונה באיחוד האמירויות שנמצאת בתוך המלון של המעצב ג'ורג'יו ארמני. התפריט הוא ים-תיכוני יוקרתי. האוכל מעולה, אבל אתם משלמים בעיקר על הלוקיישן והשם.
מתאים ל: הצעת נישואין, יום הולדת עגול, או אם זכיתם בלוטו.אלי קריאל היא "האמא של הכשרות" בדובאי. המטבח שלה מציע אוכל ביתי, חם ומנחם ("Kosherati" - שילוב של כשר ואמירתי). כאן תרגישו בבית, והמחירים שפויים יותר ממסעדות המלונות.
מתאים ל: ארוחת צהריים משפחתית וסעודות שבת (בהזמנה מראש).מסעדה בסגנון ישראלי שמרגישה הכי "שלנו". שיפודים, סלטים, חומוס טוב ואווירה שמחה. המקום הפך למפגש של הישראלים בדובאי.
מתאים ל: מי שמתגעגע לטעם של הבית ולמי שרוצה בשר טוב.הסוד של המקומיים: הסופרמרקט
אי אפשר לאכול במסעדות ב-500 שקל לראש כל יום. כאן נכנסת לתמונה "הפינה הכשרה". ברשתות הגדולות בדובאי הבינו את הפוטנציאל, והקדישו מדפים שלמים למוצרים כשרים.
מה תמצאו? בייגלס מארה"ב, גבינות כשרות מאירופה, חטיפים מישראל (במבה!), יינות לקידוש, ואפילו עוף קפוא.
3 חוקי ברזל לקניות בסופר בדובאי:
- סימון כשרות: חפשו את הסימון OU, OK, KLBD או KF. מוצרים רבים מיובאים מארה"ב ובריטניה ונושאים את הסימון בגב האריזה.
- הלחם: הלחם המקומי במאפיות הסופר לרוב אינו כשר (בעיות של שומן מן החי בתבניות או ניפוי קמח). קנו רק לחם ארוז עם כשרות, או פריכיות/קרקרים.
- החלב: חלב סתם (רגיל) יש בשפע. חלב ישראל הוא מצרך נדיר ויקר מאוד, שניתן להשיג בעיקר דרך הקהילה או בחנויות ספציפיות ("Kosher Place").